‏הצגת רשומות עם תוויות קצרצרים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קצרצרים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 23 באוקטובר 2013

שדרוג אריזות מתנה בעזרת וואשיטייפ וחותמות

הי כולם כאן ענת - פיית מרציפן
וואשיטייפ- גלילי נייר דביקים יפניים במבחר דוגמאות כבשו בנשים האחרונות את שוק היצירה והם מהווים תוספת צבעונית מקסימה לכל  עבודת נייר ומשדרגים במהירות  כרטיסי ברכה, דפי אלבום , שולחנות אירועים ועוד.
הנה חלק קטן מהאוסף האישי שלי


מכיוון שארזתי השבוע מספר מתנות החלטתי לשחק מעט עם הגלילים הצבעוניים הללו ולשדרג בעזרתם בדקות ספורות את אריזות המתנה שלי שעשויות בדרך כלל מנייר עטיפה חום  חלק .
לתופסת עניין החתמתי ציורים חמודים  והשילוב בין הצבעוניות של הוואשיטייפ לבין הנייר החום וההחתמה בדיו כהה מצאה מאד חן בעיניי.

אריזה ראשונה עם דגלוני וואשיטייפ תלויים על חבל דקיק.
מהיר ופשוט :
קורעים פיסות וואשיטייפ, מקפלים לשניים סביב החבל כך שהקצוות הדביקים נוגעים זה בזה וגוזרים לצורה הרצויה  בעזרת מספריים.
בחרתי כאן להחתים חותמת של פרפר שמרחף מעל לחבל הכביסה /דגלונים המאולתר שלי



באריזה השנייה  קרעתי פסי וואשיטייפ שישמשו קרקע למשחק של ילדה שהולכת בשדה  מלא עשב רך.

האריזה האחרונה שהכנתי היתה אריזה פרועה   שבה השתוללתי עם הצבעוניות של הוואשיטייפ וקרעתי ממנו פסים רבים אנכיים ובינהם החתמתי שתי חותמות

האם גם אתם נהנים משימוש בוואשיטייפ?
יש לכם עוד רעיונות?
נשמח אם תקשרו בתגובות לעבודות שלכם עם גלילי הדבק הצבעוניים הללו או אם תעלו אותם לקבוצה שלנו בפייסבוק 

מאחלת ימים יפים מלאי צבע 
ענת

יום ראשון, 30 ביוני 2013

יוצרות מראיינות יוצרות: מאיה אורן דהן

שלומות לכולם, היום מצטרפת אלינו מאיה מהבלוג basement chronicles לסדרת השאלונים שלנו. לא יודעת
מה איתכם, אבל אותי זה מאד מגניב לראיין מישהי שחיה כרגע באזור הזמן שלי (פחות או יותר כמה שעות ;), במיוחד כשהעולם שלה תמיד נראה לי צבעוני ומזמין, ועושה לי חשק להתיישב גם כן ליד שקיות היצירה שלי. ועכשיו לשאלון.
  


מתי התחלת לעסוק ביצירה?
תמיד אהבתי לעסוק במלאכה. בבית הספר שלמדתי בו לימדו אותי לתפור, לסרוג ולרקום. כשגדלתי, מאוד אהבתי לדפדף בעיתוני תפירה, לתכנן ולתפור לעצמי בגדים. גם סרגתי די הרבה בזמן לימודי באוניברסיטה. למרות זאת אף פעם לא חשבתי על עצמי בתור אדם יצירתי. ידעתי שאני לא טובה בציור או שירה וכאן נגמרו אצלי גבולות היצירתיות. ליצירה בנייר נחשפתי כשהייתי בתיכון ומצאתי אלבום תמונות שאמא הכינה עבורי. האלבום לא היה גמור ואני החלטתי לסיים אותו. הצטיידתי בזוג מספריים, נייר וצבעי מיים וסיימתי את האלבום. האלבום הזה עדיין אצלי והוא אחד הדברים הכי יקרים לי. מאז ידעתי שאני נהנת לעצב אלבומי תמונות. ב-2003 משפחתי עברה לגור בארצות הברית. חברה הכירה לי חנות שנקראת מייקלס, העיניים שלי (וגם הפה) נפתחו והרגשתי שאני הגעתי לגן עדן של יצירה. לקח לי עוד כמה שנים לעכל את השפע של אפשרויות ולמצוא את הדרך שלי. מ-2005 אני מתעסקת בסקרפבוקינג באופן קבוע. ב-2007 התחלתי לשתף את היצירות שלי בבלוג וב-2010 הצטרפתי לצוות המעצבות הראשון שלי.

למה קוראים לבלוג שלך בשם הזה/אם היית הופכת את היצירה לעסק, איך היו קוראים לו?
לבלוג שלי קוראים "דיווחים מהמרתף" או באנגלית Basement Chronicles. הסיבה היא מאוד פשוטה – פינת היצירה הראשונה שלי היתה במרתף הבית שגרנו בו. מאז כבר יצאתי מהמרתף אבל נשארתי עם אותו שם. כרגע אין לי שם לעסק העתידי שלי, לא הגעתי כל כך רחוק בחלומות שלי.



 מה רצית להיות כשהיית קטנה?
 חייבים לשאול?... בלרינה. אחר כך מאוד רציתי ללמוד היסטוריה של אומנות. בסוף למדתי מדעי המחשב.

האם את מתמקדת בתחום יצירתי מסוים, או עוסקת בכמה תחומים בו זמנית, או נודדת בין תחומים שונים לאורך זמן?
אני בעיקר עוסקת בסקרפבוקינג, זה מה שאני הכי אוהבת לעשות. אני גם עושה הרבה כרטיסי ברכה. אם אני תופרת, סורגת או רוקמת משהוא, זה בדרך כלל על נייר.



 איך הסביבה מתייחסת לעיסוקים היצירתיים שלך?
המממ, אני לא הולכת לסבך את עצמי עם הסביבה, אז אני רק אגיד – בדרך כלל תומכת

מהיכן את שואבת השראה?
זאת שאלה שקשה לענות עליה. מהכל. מהמוצרים המפתים, מהמגע של חבילת דפים חדשה, מהפנים היפות של הילדים שלי, ומהסיפורים שמתחבאים מאחורי התמונות.

האם יש תבנית שבה את עובדת, למשל – האם את תמיד מתחילה מפלטת צבעים, או אולי מתמונה/אלמנט מרכזי?
אני מתחילה מהשילוב של התמונות והנייר. לפעמים יש לי תמונה ואני מתאימה לה נייר ולפעמים יש מוצר שאני רוצה להשתמש בו ואני מתאימה תמונות. אחרי שהחלטתי על השילוב אני מחליטה על מיקום התמונות ומוסיפה שכבות. אם אני מרוצה אני מדביקה הכל מהר לפני שאתחרט ומוסיפה כותרת וקישוטים. נשמע פשוט? כל זה לוקח לי כמה שעות טובות. 

מהו הכלי/מוצר שאת משתמשת בו הכי הרבה, או יותר נכון – בלי מה לא היית יכולה להסתדר?
טרימר של פיסקרס , מספריים לחיתוך עדין וסרט ספוג של סקוטץ'. אני גם מאוד מאוד אהבת את הסילואט שלי.



האם היו מקרים שבו התחביב היצירתי שלך הכתיב אספקטים מסוימים של אירוע נתון? [למשל, האם נתת הנחיות לצלמים באירוע על פי משהו שהתכוונת לעצב מאוחר יותר (כמו אלבום)]
לא ממש ככה, אבל אני תמיד חושבת על איך זה יראה באלבום כשאני מצלמת.

האם את זוכרת מקרה בו השתמשת בחמרים לא שגרתיים במיוחד?
הדבר הכי לא שגרתי שעשיתי היה כיסוי של צ'יפבורד בלק לציפורניים.

האם יש יצירה מסוימת שאת קשורה אליה במיוחד, ולמה?
דף בצורת בית עם תמונה של בני מהימים הראשונים אחרי לידה. הוא לובש בגד שקיבל מהמיילדת שלו. הדף הזה לוקח אותי כמעט חמש שנים אחורה לרגעים הראשונים אחרי הלידה הביתית שלו ומביא הרבה זכרונות של אושר.



האם יש פרויקט שאת חולמת לעשות/להשלים?
יש לי אין ספור פרויקטים שהתחלתי אבל אני מנסה להקטין את הציפיות שלי מעצמי בתחום הזה.

 מה הכי היית רוצה ללמוד לעשות? 
אני רוצה ללמוד פוטושופ ולשפר את כישורי הצילום שלי.

תודה רבה למאיה שהקדישה לנו מזמנה וענתה על השאלון :) לא לשכח שאתגר דפי ספר של מיטל עדיין פתוח לעבודות שלכן, ממש כאן, ובינתיים אנחנו מאחלות לכן שבוע צבעוני ומלא השראה, מי יודע אצל מי מכן ינחת השאלון בפעם הבאה... ;)

יום ראשון, 26 במאי 2013

התחלות - פרק ב'

היי כאן עינת עם פוסט קצר בו אתן טיפים מניסיוני האישי בעולם הסקראפ.
את המילה סקראפבוקינג שמעתי לראשונה בתחילת שנת 2007. הסקרנות הטבעית שלי דחפה אותי לחקור וללמוד את הנושא וכמובן שהתמכרתי מהר מאד. באותה תקופה המבחר שהגיע לארץ היה דיי מצומצם והתרכז ברובו בחנות אחת.
לאחר רכישה ראשונה קפצתי ישר למים העמוקים שזה היה עיצוב אלבום החתונה שלי.
זה הדף הראשון אותו עיצבתי והייתי מאד מאושרת ומאוהבת בתוצאה. אחרי שנה וחצי בערך פתחתי את הבלוג שלי וכתבתי על הדף הראשון שלי בפוסט הזה.
מאז חלפו כמה שנים הסגנון השתנה עם הניסיון ועם מגוון החומרים שהלך וגדל כל הזמן.

אלו העצות שלי למתחילות.
1. גם בהתחלה וגם בהמשך ללמוד ולהתנסות בסגנונות שונים כי רק ככה אפשר לדעת אם מתחברים לסגנונות ולטכניקות שונות. אני משתדלת ללמוד כל הזמן בסדנאות רבות בהן אני משתתפת, דרך ערוץ היוטיוב ובביקור בבלוגים של מעצבות מהן אני יכולה לשאוב השראה. בסדנאות יש הזדמנות להתנסות בחומרים שונים וחדשים וללמוד טכניקות לשימוש בהן.
2. בקניית חומרים אני תמיד אוהבת לנסות חומרים חדשים ולכן אני קונה בתחילה גוון או שניים ומנסה לעבוד איתם ואם אהבתי את האפקטים אקנה בעוד צבעים.
3. בקניית דפים זכרו תמיד שקולקציות חדשות יוצאות לשוק כל כמה חודשים ומנסיוני בעבר קניתי הרבה יותר דפים מכל סוג שאהבתי וכשיצאו קולקציות חדשות תמיד נשארתי עם דפים שכבר אין לי חשק להשתמש בהם.
4. כלים טובים ופרקטיים הם ההשקעה הטובה ביותר לדעתי. מכונת חיתוך ומגר של סכיני חיתוך שגדל לאט לאט אבל יהיה תמיד שימושי ובעזרתם נוכל להכין מגוון של קישוטים. פאנצ'ים גם הם מבחינתי אוסף שאני מגדילה כל הזמן וגם אם חלקם לא תמיד בשימוש אני תמיד יודעת שכת אחד ואחד ישמש אותי בעתיד.
5. חותמות - בהתחלה קניתי הרבה חותמות בנויות על עץ ועכשיו אני כמעט ולא קונה אותן כי הן תופסות שטח אחסון גדול ומניסיוני חותמות הקלינג הכי נוחות לי. לחותמות השקופות יש יתרונות כי הן הזולות ביותר, לא תופסות הרבה מקום אחסון ובעיקר קלות לדיוק מקום ההחתמה.
6. אין ספק שסקראפ הוא תחביב יקר אך ניתן לשלב חומרים שונים ולא יקרים שיעשירו את העיצובים שלכן כמו מפיות נייר כפתורים ופרחים בהכנה עצמית (יש המון הדרכות לפרחים).

מאחלת יצירה מהנה והרבה השראה לכולן.
שבוע טוב.
עינת

יום רביעי, 22 במאי 2013

פאנצ' ליין

נותנת החסות שלנו לחודש מאי היא החנות "ארטלי". פיליס, בעלת החנות, שיתפה אותנו במוצר חדש שהיא הביאה לחנות, וכל כך התלהבנו שהיינו חייבות לשתף גם אתכן. מדובר בפאנצ' (כלומר-מחורר צורות), אבל פאנצ' "קצת אחרת" שיוצר אפקט משגע! ברוח עונת החתונות שמקיפה אותנו מכל עבר, פיליס שלחה לנו כמה עבודות נהדרות שהיא הכינה עם הפאנצ', כדי להמחיש את האפקט. כל העבודות נעשו עם החותמות המיוחדות שנמכרות בחנות:

כמה רומנטיקה:
\
ממש עושה חשק להתלבש יפה ולצאת לחתונה לא?


אני מאוד אוהבת לראות עבודות שונות שנעשו מחומרים דומים, למשל כאן, עוד שימוש מקסים באותה חותמת שמופיעה בכרטיס הראשון:


ובתמונה הבאה רואים את אותו כרטיס מהצד- בהחלט ממחיש את האפקט של הפאנצ', רואות?


ובאווירה קצת אחרת:


רוצות לדעת איך זה עובד? פיליס הכינה לכן סרטון נהדר, אתן מוזמנות לצפות:



מה דעתכן? אוהבת את הרעיון? ובכלל, מה דעתכן על סרטוני סקראפ? צופות? לומדות? מנויות? יש עוד מוצרים חדשים ומדליקים ששמעתן עליהן והייתן רוצות לראות בארץ? ספרו לנו ואנחנו נעביר את זה הלאה!

יום ראשון, 19 במאי 2013

התחלות: סדרה א', פרק ראשון


כשעומדים בפתחו של תחביב חדש, הכל נראה מאיים קצת, ובעיקר רשימת הדרישות בכל פרויקט. אנשים שנמצאים בתחום 
כבר תקופה מסוימת צברו כלים, חמרים וטכניקות שלא תמיד זמינים בבית של המתחיל, ולא כולם ששים להתחייב לתחום חדש במסע קניות מסיבי לפני שמחליטים סופית האם בכלל התחום הזה מספיק מוצא חן בעינינו. אז לטובתכן, אלה שניצבות בפני רשימה ארוכה של חמרים שלא ברור מה מהם באמת צריך כדי להתחיל ומה אפשר לאלתר בבית, וגם עבור הוותיקות שסתם בא להן להחליף איתנו רעיונות וחמרים אהובים, היום אנחנו מתחילות סדרה קצרה של קצרצרים - עם מה מתחילים? 

אלה התשובות של מיכלי:

חמרים שהייתי לוקחת לאי בודד (או - מה חייבים לדעתי)

תשובה לא מאד פופולרית - הטרימר שלי. כן, אפשר להסתדר עם סכין חיתוך/גרפיקאים וסרגל... אם אתם בנאדם שיכול לסמן ולחתוך קווים ישרים. אני לא, והטרימר חוסך לי הרבה נייר שהיה נזרק לפח בגלל חיתוכים עקומים (מנסיון). אני מחלקת את חיי בתחום הנייר ללפני ואחרי שקניתי טרימר. 

לפני הטרימר ((והמצלמה)
דבקים - חשוב לציין שאני מכינה בעיקר כרטיסים, ויחסית מעט דפי אלבום. לכן רוב הזמן אני מתעלמת מנושא החומציות בכל מה שקשור לדבקים. כשאני עובדת על פרויקטים שמכילים תמונות, אני משתדלת קצת יותר, אבל גם אז אני לא פדנטית מאד בסוגייה הזו. בעבודה השוטפת, אני אוהבת לשלב. 
הדבק האהוב עלי הוא דבק ג'ל של UHU בשפופרת צהובה גדולה. אני אוהבת אותו כי הוא מאפשר לי לשחק קצת עם המיקום של האלמנט המודבק לפני שהוא מתייבש, ואם יש נזילות פה ושם אני יכולה פשוט לעבור עליהן עם האצבע ולאסוף את העודפים בלי להשאיר עקבות על הנייר. מאד מתגעגעת אליו מאז שאני בארה"ב, ומתכננת על לסחוב איתי כמה שפופרות בדרך חזרה מהחופשה הקרובה שלי בארץ.
בנוסף, יש לי tape runner ("דבק עכבר") שלפעמים מעצבן אותי וטוב להדבקות של דברים שטוחים לחלוטין שלא מופעלת עליהם הרבה משיכה; glue dots קטנות להדבקה של אבנים/כפתורים/פרחים, ודבק עם נפח עבור אלמנטים שאני רוצה שיבלטו מהנייר. אני אוהבת לקנות את הריבועים הגדולים, שיותר נח לי לגזור אותם לגודל שאני צריכה, אבל תקופה ארוכה השתמשתי גם באלה שמגיעים בסלילים. סתם עניין של נוחות אישית.  

דיו שחור בסיסי טוב. החביב עלי היה ונשאר versafine. למקרים בהם אני יודעת שאשתמש אחר כך בקופיק אני משתמשת ב- memento, פשוט כי סאטזון מסריח מדי בשבילי :)

בלוק אקרילי. אני לא אוהבת חותמות עץ כי אני סובלת מפרפקציוניזם קשה, וצריכה לראות בדיוק איפה אני מחתימה מה. מרבית החותמות שלי אקריליות, ובשבילן צריך בלוק. כיוון שאני גם משתדלת להיות אדם חסכן, יש לי בלוק אחד ויחיד בגודל של 10X15 ס"מ שבו אני משתמשת לכל ההחתמות שלי - הוא מספיק גדול בשביל כל חותמת שיש לי באוסף.

מספריים - אני מחזיקה שלושה זוגות: אחד של מספריים רגילים מחנות משרדית לגזירות כלליות, עוד אחד רגיל לגזירה של דברים דביקים, וזוג אחד של cutter bees לגזירה של פרטים קטנים. תקופה ארוכה בהתחלה השתמשתי במספרי ציפורניים (מהסופר פארם) מיותרים שהיו לי בבית, אבל א. כשמנסים את המספריים הייעודיות מרגישים בהבדל, וב. המחיר של מספרי ציפורניים פשוט שערורייתי, אז יש בזה חסכון רק אם יש לכם זוג מיותם בבית.

עטים - שחור דק, לבן טוב; זה הבסיס בעיניי. במיוחד אם אתם נמשכים לעיצוב אלבומים. זה העט הלבן החביב עלי (וניסיתי הרבה עטים בחנות הסקראפ בה אני עובדת), ומכל העטים השחורים אני מחבבת את ה- copic שלי ב- 0.1 או 0.5, תלוי בפרויקט. 

דברים ששוכבים אצלי כאבן שאין לה הופכין - 

* סט של חותמות סלסולים שהיתיי בטוחה שאשתמש בו כל הזמן והשתמשתי בו פעם אחת. 
* כמה סטים של חותמות אלפבית שהייתי בטוחה שאשתמש בהן המון כנ"ל, והשתמשתי בהם אולי פעמיים. גיליתי שזה מעצבן אותי להחתים אות אות.
* סט חותמות של צלליות של פיות, השתמשתי בו בערך פעם וחצי. 

הכרטיס הראשון שלי, כל החמרים כאן מחנות לציוד משרדי ותחביבים
טיפים שלי מתקופת ההתחלה - 

1. בחנויות אמנות/ציוד משרדי אפשר למצוא משהו שנקרא "הבלוק של חן", בשני עוביים. אחד מכיל בריסטולים צבעוניים, והשני מכיל ניירות צבעוניים דקים. הסוג הראשון נהדר לבסיסי כרטיסים, והסוג השני מצוין למטים (mats), ושניהם זולים. השתמשתי בהם המון בהתחלה. 
2. באותן חנויות משרדיות וחמרי אמנות כלליים אפשר למצוא בריסטולי קנסון (canson) בשלל צבעים ועם מרקם עדין, שגם הם נהדרים כבסיסי כרטיסים. 
3. לקנות חמרים יד שניה - במיוחד חותמות ופאנצ'ים שהם יקרים יחסית - זה מעולה. כמו שראיתם למעלה, הרבה מהחותמות שקניתי בתחילת דרכי התבררו כלא שימושיות בשבילי בכלל. בהתחלה תמיד יש ניסוי וטעיה, ולוקח זמן לגבש טעם פרקטי (אני עדיין אוהבת סלסולים, אבל כנראה שלא בעבודות היצירה שלי...). רכישות יד שניה מאפשרות התנסות במחיר נמוך יותר. חמרים יד שניה אפשר למשל למצוא בקומונת ארטאזאכן בתפוז, ובקבוצת הפייסבוק creative adoption.
4. למי שלא נרתעת מקניות באינטרנט, אני ממליצה לבדוק את היצע הניירות המדוגמים בגודל 6X6 באטסי. מארזי 6X6 (או 15X15 בסנטימטרים)  מגיעים במקבץ של 36 ניירות, 2-3  מכל דוגמה במארז. בהתחלה, כשעוד לא גיליתם מי החברות האהובות עליכם, ומתנסים בכל מיני סגנונות, צבעים וכיוונים, אטסי זה פתרון מצוין בעיניי. נמכרים שם חצאי/שלישי חבילות, והמחיר בהתאם. ככה אפשר לקנות מגוון של ניירות בלי להתקע עם חצאי חבילות שאתם לא אוהבים. כמובן שעדיף לקנות ממוכר שיש לו מגוון גדול של מיני חבילות למכירה כדי לחסוך במשלוח :)

פרויקט מוקדם בנייר - עשוי כולו בריסטולי קנסון
עד כאן התרומה שלי לסדרה. רוצות לספר לנו מה הדבק החביב עליכן? שונאות את הטרימר שלי? מוזמנות להגיב כאן בבלוג, או להשתתף בדיונים הסוערים, כמו זה שהתקיים לאחרונה בנושא דבקים, בקבוצת הפייסבוק שלנו :) אנחנו תמיד שמחות על כל תגובה.

יום רביעי, 8 במאי 2013

הדרכת וידאו דף מעוצב לאתגר האוכל

שלום שלום,
מומין כאן עם הדרכת וידאו של הדף המעוצב שהכנתי לאתגר האוכל שלנו.
יש עוד זמן להשתתף באתגר עד השבוע הבא! כדאי כדאי להכניס עבודה על מנת להשתתף בהגרלת הפרס החודשי שלנו מתנת ארטלי.


יום ראשון, 28 באפריל 2013

שברון, זיג זג וכל השאר


צורת הזיג זג או ה- chevron אם תרצו, הפכה להיות ה-להיט בעולם העיצוב בכלל ובסקראפ בפרט. ניתן לראות את הצורה הזו חוזרת על עצמה בכל מוצר, בכל חברה ובעיצובים רבים מאוד של מעצבות מכל העולם.

הנה כמה מוצרים שמשכו את עינינו:
סט חותמות של 7 gypsies


שקיות נייר


וואשי טייפ של queen and company


סטנסיל של פרימה


תבנית הבלטה של stamping up


תבנית חיתוך של mft

נשמח לראות איך שילבתן את הזיג זגים האלה בעבודות שלכן בעמוד הפייסבוק שלנו.

שבוע טוב,
מומין

יום ראשון, 31 במרץ 2013

מוטיב חוזר - דויליס

מפיות התחרה הן לא דבר חדש כלל וכלל אבל הן עשויות מנייר וזה היה רק עניין של זמן עד שהן ייהפכו לחומר יצירה של סקראפ. כיום ניתן לראות את המוטיב של הדויליס בכל סוגי המוצרים וניתן לשלב אותן כמעט בכל בכל פרויקט.

מצאתי כמה מוצרים מעניינים עם מוטיב הדויליס ממיטב יצרניות הסקראפ הקיימות בשוק:
סט חותמות של my mind's eye
תבניות חיתוך של quickcuts

מדבקות מתגרדות (רבאונים) של kaisercraft

חיתוכי דוילי מאטסי

ניירות מדוגמים מבית מרתה סטיוארט

אם שילבתן דויליס בפרויקטים שלכן נשמח לראות ולהתרשם בעמוד שלנו בפייסבוק ממש כאן.

חג שמח!
מומין

יום ראשון, 24 במרץ 2013

סדר פסח

פסח הוא חג האביב, חג ההתחדשות, חג החירות, חג המצות...ובעיקר- חג הניקיון והסדר. בין הברקת המטבח להחלפת הקיץ-חורף בארונות הבגדים, גם לפינות/חדרי היצירה מגיעה קצת התייחסות. נכון, כולנו היינו רוצות שיהיה לנו חדר יצירה כזה:

חדר היצירה המושלם הזה שייך לה

היישר מבלוג אמריקאי, רחב ידיים ומזמין, מסודר לפי נושאים ומקוטלג לפי צבעים, עם פתרון אחסון ייעודי לכל אחד ואחד מהחומרים שלנו, ועם שולחן ע-נ-ק ליצירה. בפועל, רובנו מסתפקות בפינת יצירה מאולתרת יותר, קטנה יותר, מאורגנת פחות.
כמובן שזה לא אומר שלא צריך להשקיע בפתרונות אחסון יצירתיים. ההפך!  זה דווקא אומר שחייבים להיות הרבה יותר יצירתיות עם האחסון. לסדר את מאות (אלפי, מיליוני...) החומרים שלנו יפה יפה בכוורת ענקית שמכסה קיר שלם בגודל טרילארד מטר זו לא חכמה. לסדר אותם בפינה בגודל מטר על מטר באמצע הסלון- הו! זה אתגר! וכידוע, אני (קרין) אוהבת אתגרים. אז גייסתי את מיטב יכולות החיפוש באינטרנט שלי, יחד עם טיפים מעולים מבנות הצוות שלנו- כדי לנצל את הרגעים האחרונים לפני החג לדיגום פינת היצירה. 

אל הרעיון הראשון נחשפתי כבר לפני די הרבה זמן, מסתבר שהוא די פופלרי בעולם הבלוגים האמריקאי, אבל אני לא הכרתי אותי והתלהבתי מאוד - להפוך את הרגליים של שולחן העבודה לפינת אחסון נוספת, הנה למשל דוגמה יפה (לחיצה על הכיתוב מתחת לכל תמונה תוביל אתכן למקורה):

שולחן עם אחסון

כל כך התלהבתי מהרעיון שלקראת מעבר הדירה המתוכנן שלנו ביקרתי באיקאה (שעוד תוזכר כאן רבות ברשומה :), רכשתי שתי כוורות קטנות ומשטח שולחן, וככה יש לי 8 תאי כוורת נוספים, שמתאימים בגודלם גם לניירות 30*30 ולעוד מגוון שימושים. עדיין אין לי תמונות של כל הכבודה מורכבת, אבל התוצאה ממש ממש מגניבה, ולא יקרה משמעותית משולחן כתיבה איכותי. מבטיחה תמונות לכשיהיו...
הרעיון השני מציע ניצול של עוד שטח שאצלי הוא די שטח מת- אגף התלייה בארון הבגדים. אף פעם לא הבנתי למה עושים אזור תלייה גדול כל כך...אולי זה בגלל שרוב הבגדים שלי הם כאלו שאינם דורשים גיהוץ :). בעזרת סוגים שונים של קולבים (גם את רוב הדברים האלו ניתן להשיג באיקאה, וגם בחנויות "רגילות" לכלי בית. גם בגדים חדשים מגיעים לפעמים עם תוספות כאלו) אפשר להפוך את האזור הזה לפינת אחסון למופת:

מתלים בארון הבגדים

ואם בארונות עסקנן, חשבתן פעם לנצל את החלק האחורי של דלתות הארון? לרוב, המדפים לא מגיעים ממש עד לדלת הארון, ונותר מרווח קטן שאפשר לנצל היטב. רעיון אחד הוא להשתמש במדפי תבלינים קטנים, אבל גם ווים או מתלה בד עם כיסים יעשו יופי של עבודה:


מה מסתתר מאחורי הדלת?

ואם עברנו לדבר על דלתות...סקר קטן בקרב חברותיי קובע שלא מעט מהיוצרות הישראליות הסבו את הממ"ד שלהן לחדר יצירה. מן ניצול יעיל לחדר שנולד מכורח ולא מבחירה..היתרון של ממ"ד (מלבד זה שבשעת חירום יהיה לך כיף לבלות שם ויהיה גם איך להעסיק את הילדים) הוא הפלדלת... בקלי קלות אפשר להשתמש בנפלאות המגנטיות שלה וליצור עוד מקום אחסון:

ניצול דלת הממ"ד

ענת- פיית המרציפן שלנו, ממנה קיבלתי פעם פעם את הטיפ הכי טוב שקיבלתי אי פעם בענייני אחסון (כבר מגיע...), שיתפה בטיפ הנוכחי שלה לאחסון - אחסון סגור ולא פתוח כי כך הכל תמיד נראה מסודר ( גם אם בתוך הקופסה יש בלאגן), וככה גם הכל נשמר מאבק. בהחלט מסכימה עם הטיפ הזה, אבל מה עם הכלים שאנחנו חייבות שיהיו נגישים בכל פעם, אבל ממש בכל פעם שאנחנו ניגשות ליצור? כל פעם מחדש נוציא אותם מהקופסה ונארגן מחדש? נשמע מסורבל... אז אולי נכין להם סינר ייעודי?

סינר יצירה

הבטחתי את הטיפ שאני קיבלתי מענת פעם. לפני הרבה שנים הגעתי לענת לסדנת יצירה (הראשונה שלי) והיא סיפרה לי שהיא מאחסנת את החומרים שלה לפי צבע. זה היה נראה לי אמריקאי ומוגזם, אבל אני מאמינה לכל מה שענת אומרת, אז ניסיתי, ומיד התמכרתי. היום כמעט כל הדברים בפינת היצירה שלי מסודרים לפי צבע- הדפים, הסרטים, הקישוטונים הקטנים, הפרחים וכו':



קצת קשה לראות בתמונה, אבל הדפים מסודרים בתיקיות בגודל 30*30- כל צבע בתיקיה נפרדת- גם דפים קטנים, שאריות וכו' נכנסים לתיקייה. כל התיקיות מאוחסנות בקופסת בד של איקאה. אפשר לראות כאן אחת מקופסאות הקישוטונים שלי, ואת קופסאות הסרטים שלי- אחת לכל צבע.
אם מתעמקים טוב טוב בתמונה הימנית העליונה אפשר לראות כאן עדות לעוד פתרון אחסון גאוני. זכרתי שנחשפתי אליו איפושהו ברשת, לא זכרתי איפה, עד שהתחלנו לעבוד על הרשומה הזו... מיטל שלחה לנו קישור לפוסט שהיא כתבה פעם, ממש ממש מזמן, על חדר היצירה שלה, ושם ראיתי את זה:

המדף של מיטל

מיטל הניחה על שולחן העבודה שלה מדף, וכך יצרה בעצם עוד פינת אחסון. אני העתקתי בדיוק את אותו רעיון, על השולחן שלי זה נראה ככה:




למטה יש פרחים, חותמות וקישוטונים handmade שלא מצאו את מקומם, ולמעלה יש סרטים שונים ועוד כמה הפתעות. גאוני! מגדיל כל כך את שטח האחסון על השולחן, והכל קרוב ונגיש.
אבל הסיבה העיקרית שמיטל הפנתה לרשומה ההיא, היה דווקא הגרסה הביתית שלה לפתרון אחר שמצאתי ברשת. זו הגרסה שאני ראיתי:

תצוגת תכלית של איקאה

על מוטות של איקאה תלתה היוצרת את אוסף החותמות ואת אוסף המדבקות שלה, וככה הכל נגיש ונוח למצוא בדיוק את מה שרוצים, בלי לתפוס שטח גדול מידי על השולחן או על מדף. גם לי יש כזה מוט של איקאה, אבל אני דווקא משתמשת בסלסלות שלו יותר מאשר בווים, והן מאחסנות את רוב הצבעים והמדיומים השונים שלי, וגם גלילי סרטים. מיטל יצרה גרסה ביתי נהדרת לרעיון הזה, בלי לבקר באיקאה, ואחסנה בה את אוסף המדבקות המרשים שלה:

מתלה המדבקות של מומין

במקום המתלים של איקאה מיטל השתמשה ב-שימו לב! אטבים משרדיים פשוטים! אליפות!
עד כאן הרעיונות שלנו לאחסון וארגון של חדר היצירה. ומה אתכן? מהו טיפ האחסון הכי יעיל שאי פעם קיבלתן? איזה פטנט איחסון שדרג לכן את היצירה? נשמח לקרוא כאן בתגובות ולראות תמונות בקבוצה שלנו בפייסבוק. אל תהיו מסודרות לבד, עזרו לכל בנות ישראל לעשות קצת סדר לפסח!
ובין סדר לנקיון, בין מצה למרור, אל תשכחו להצטרף אלינו לאתגר הצבעים האביבי שלנו, שיסתיים ממש עם סיומו של החג. בין המשתתפות באתגר יוגרל פרס שווה מתנת "ויטרינה".
שיהיה לכל קוראותינו ולכל בית ישראל חג פסח שמח, אביבי ויצירתי!

יום ראשון, 3 במרץ 2013

מוטיב חוזר - בואו עננים



אוטוטו מגיע האביב (לפי מזג האוויר היום הוא כבר כאן), השמיים מתבהרים וסוף סוף נוכל לצאת החוצה להסתכל למעלה ולדמיין צורות בעננים.
אלמנט העננים נכנס חזק מאוד לתחום הסקראפ בשנים האחרונות והוא עוד לא אמר את המילה האחרונה.

הנה חלקיק מהמוצרים שנתקלנו בהם:

מחורר צורות ענן של FISKARS


צ'יפבורדים של PETALOO


תבנית הבלטה של DARICE


סטנסיל של crafters workshop



סט חותמות ותבנית חיתוך של the greeting farm


רב אונים של STUDIO CALICO


חותמות דיגיטליות של SuzyQ Scraps



יש לכם עבודות סקראפיות עם מוטיב עננים? שתפו אותנו בדף הפייסבוק של יוצאות מהקווים ממש כאן.

אביב נעים!
מומין