הדרכת צילום: כללי אצבע

המילה Photography פירושה "רישום באור". ואני (מיכלי) מספרת לכם את זה כיוון ששווה להחזיק את הפירוש הזה בראש בזמן שאתם מצלמים, הוא ישמש לכם כמורה דרך: ככל שתשכילו להשתמש נכון באור שעומד לרשותכם, כך הצילום שלכם ישתפר.

היום אתן מספר קטן של טיפים בסיסיים לצילום מוצלח יותר. הטיפים להלן אינם תלויים בסוג המצלמה שלכם, לא דורשים רכישת מצלמת DSLR משוכללת עם המון אופציות, או עדשות מתקדמות. הם גם לא תלויים בציוד עזר, ולכן יהיו כאלה שיקראו את כלל מספר 1 ויגידו "אבל יש דרכים לתקן את הבעיות שהפלאש יוצר ועדיין להנות מזה שהוא נותן לי אור לבן מלא בשעות הלילה!" וזה נכון לחלוטין, אבל הכתוב מטה הוא כללי אצבע, שנכונים גם אם אתם מצלמים עם האייפון שלכם, ולא מצריכים רפלקטורים, דיפיוזרים, פילטרים, או כל מילה אחרת שנגמרת ב- רים ובד"כ עולה הרבה כסף.

נתחיל.

1.    כל תמונה שתצלמו תמיד תמיד תיראה טוב יותר באור טבעי, ולא בצילום עם פלאש, שמשטח את האובייקט ו"מדביק" אותו לרקע שמאחוריו.
התמונה הבאה צולמה באור טבעי, שימו לב לצל הטבעי שמטיל הכיסא על הקיר שמאחוריו, ולתחושת התלת-ממד שאתם מקבלים מהתמונה הפשוטה הזו.                                          

והתמונה הבאה צולמה עם פלאש. כיוון שיש אור יום מלא, הכיסא עדיין מטיל צל טבעי על הקיר, ולכן האפקט קצת מוחלש, ובכל זאת, שימוש לב לכך שיש יותר תחושה של דו-ממד, הכסא נראה יותר קרוב, כמעט צמוד, לקיר שמאחוריו, במיוחד בחלקו העליון – לשם כיוונתי את העדשה – ופחות טבעי, למרות שהצבעים שלו נכונים.

2.    הכירו את האור בסביבה המיידית שלכם. אם מדובר על צילום עבודות, קחו לכם יום שבו אתם בבית, ובחנו את האור בחדרים השונים בשעות בהן יש שמש. למשל, בשעות הבוקר, בדרך כלל לאור יש גוון כחלחל יותר, שהולך ונעלם עם עליית השמש לרום השמיים. בשעות הערב, מתגנב לתמונות תת-גוון ירקרק. נסו לצלם בחדר מסוים בשעות שונות ולראות את ההבדל, ולהחליט מתי הכי טוב לצלם את העבודות שלכם.

כדי להדגים, טיילתי עם הדוילי הזו בבית במשך יום שלם, וצילמתי אותה במקומות שונים במרווחי זמן קבועים – בתשע בבוקר, ב- 12 בצהריים, בשלוש אחה"צ ובשש בערב (התמונות מסודרות מימין לשמאל כך שהימנית ביותר היא התמונה של תשע בבוקר, והשמאלית ביותר היא התמונה של שש בערב)

על השולחן בחדר השינה

על המיטה בחדר השינה (קרובה יותר לחלון)    

בסלון, ליד החלון     

בסלון, הרחק מהחלון   

במטבח

שמים לב לכך שהתמונות שצולמו בקרבת חלון רגישות יותר לשינויים באיכות האור לאורך היום, בעוד התמונות שצולמו רחוק יותר מהחלון פחות משקפות את השינויים הללו?

בנוסף, בצהריים האור בוהק, קשה וקונטרסטי מאד, בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות בין הערביים האור רך. שימו לב, למשל, להבדל בין התמונה הזו, שצולמה בשעה שתיים אחה"צ

לעומת התמונה הזו, שצולמה בשש ורבע בערב

3.    כשמדובר על צילום של יצורים חיים, נסו כמה שיותר לצלם מהגובה הנכון. למשל, אם יש לכם ילדים, אל תצלמו אותם מלמעלה, זה מגמד אותם ומעוות פרופורציות. רדו לגובה שלהם, וצלמו משם.
(כל זה פחות תופס כאשר הילדים שלכם בשלב שבו הם שוכבים על הגב ומסתכלים עליכם בחזרה. אבל מרגע שהם מתחילים להרים את הראש – תשקיעו! זה הזמן להשכב לידם על הרצפה ולצלם את הפרצוף שלהם כמו שצריך)
לי אין ילדים, אז אדגים לכם בעזרתם האדיבה של החתולים. זה מוגלי, ככה הוא נראה מלמעלה.

גם כשהוא מסתכל עלי, תודו שזו לא תמונה מאד יפה או מעניינת כשהיא מצולמת מלמעלה. ושימו לב גם לבלגן מסביבו ומאחוריו, זה יהיה רלוונטי עוד רגע.

והנה אותו מוגלי, אחרי שהורדתי ברך אחת על הרצפה, כך שעכשיו אנחנו פחות או יותר באותו גובה (וכן, כשצריך אני נמרחת לידו על הרצפה).

אין אלא לומר שהוא מא-מם, ובעיקר שהתמונה הזו הרבה יותר מעניינת ודורשת דף משלה.

שימו לב גם שכיוונתי את הפריים ככה שלא רואים את הבלגן שמצדדיו, אלא רקע נייטרלי למדי שמאפשר לעין שלכם להתמקד במה שאני רוצה שתתמקדו.
[מוגלי כבר רגיל לזה שעדשה ענקית מתקרבת אליו באופן פתאומי, ואני יכולה להבטיח לכם שאף חתול לא ניזוק תוך כדי העבודה על הרשומה שאתם קוראים כרגע.]

והנה בלו; שימו לב להבדל, כמה הוא נראה קטן, נמוך ובעל פרופורציות מוזרות כשאני עומדת מעליו

וכמה הוא נראה מרשים, חתולי וגדול יותר כשהעדשה שלי נמוכה ממנו.

הדברים הקטנים האלה האלה ישפרו גם את הצורה בה ילדים/אנשים נמוכים יוצאים בתמונות, למרות שאין להם זנב או 32 שרירים ששולטים בכל אוזן.

4.    רקע הוא חשוב. רקע עמוס, שמלא בשאריות נייר/בדים/חמרי יצירה במקרה של צילום עבודות או כביסה/כלים/בלגן כללי במקרה של צילום גנרי מסיט את תשומת הלב מהאובייקט שאתם מצלמים. נסו לכוון את הצילום לרקע שלא גונב את ההצגה ממה שאתם מתמקדים בו.

למשל, התמונה הזו היתה נראית יותר טוב לו הייתי מסיטה הצידה את הווילון כך שהצבעוניות שלו לא תסיח את דעתכם.

5.    כשאתם מצלמים אובייקט שאינו יצירה שלכם ואתם נמצאים בחוץ, במקום שבו השליטה שלכם ברקע מוגבלת יחסית, קחו את הזמן שלכם כדי לתכנן את הפריים (ונרחיב בנושא זה בחלקים עתידיים של סדרת הדרכות זו). קחו צעד ימינה וצעד שמאלה, צעד קדימה או צעד אחורה, עם העין בתוך העינית של המצלמה, ולחצו על הכפתור רק אחרי שמצאתם את הנקודה שבה האובייקט שלכם הכי בולט על הרקע הקיים. אף אחד לא רודף אחריכם (בדרך כלל).

6.    חפשו את האור - איפה מקור האור שלכם? האם הוא נופל משמאל, מימין, מקדימה או מאחורה? תאורה אחורית יכולה להחמיא מאד, בעוד תאורה קדמית יוצאת לפעמים קצת פחות מעניינת.

הביטו, למשל, בהבדלים בין התמונה הזו, שבה מקור האור העיקרי בשעה הזו מגיע מאחור

לעומת אותו אובייקט שצולם מהצד השני, כאשר האור מכה בו מקדימה

7.    תאורה ממוקדת שנופלת מאחד הצדדים מצריכה מחשבה (בעיקר כשמדובר בצילום של פנים, אבל גם באובייקטים אחרים בעלי נפח) על ההצללות שהיא יוצרת - לפעמים הן יכולות להיות מעניינות, אבל לפעמים הן יכולות להסיח את הדעת ממה שאתם רוצים להראות, או ליצור זוויות לא מחמיאות על פני האובייקט.

כדוגמה מוקצנת, הביטו בזוג התמונות הבא; אחת ממספר נסיונות לצלם פורטרט עצמי עבור פרויקט הסיום שלי בקורס לצילום, בו השתמשתי במקור אור יחיד וכיווני שנופל מהצד עבור כל התמונות – אתם יכולים לראות כמה הזווית מאריכה לי את האף (הארוך ממילא P:), לפעמים מדגישה - ואפילו יוצרת - פגמי עור, ובאופן כללי לא מחמיאה בכלל             

לעומת התמונה שבה השתמשתי בסוף, כאשר האור נופל מאותו צד ומאותו מקור אור, אבל סובבתי את הראש כך שהתקבלה תוצאה רכה ומעניינת יותר

זה הכל להפעם.
הדרכת הצילום הינה הדרכה בהמשכים. אם יש לכם בקשות לתכנים עבור החלקים הבאים שלה, או שאלות/הערות/הארות/הצעות אחרות, אשמח לשמוע מכם, בתגובות כאן או במייל. נשמח כמובן גם לראות ו/או לקבל קישורים להתנסות שלכם בעקבות ההדרכה, או לתוצרים שהפקתם בעזרתה, אם יהיו כאלה :)