היום אנחנו חונכות סדרה חדשה של רשומות שיתפרסמו בימי ראשון מעת לעת, "יוצרות מראיינות יוצרות". כיוון שכולנו מאד נהנות לשמוע (ובואו נודה באמת, גם לספר) על מקורות ההשראה, ההתנהלות היצירתית והחוויה היוצרת של אחרות, החלטנו לתת לעצמנו תרוץ לשאול את קהל הקוראים שלנו על החוויה האישית שלכם, ואנו מקוות שכולנו נחכים ונתעשר רעיונית מהתשובות.
בכל פעם, נשלח את השאלון האחיד שלנו ליוצרת אחרת, ממגוון תחומי היצירה. הרשומה תכלול הקדמה קצרה להיכרות כללית, ולאחר מכן התשובות שלכן לשאלות שלנו.
את הסדרה תחנוך עדיה ברקוביץ', המוכרת גם בכינוי אם דו גורית, שמתחזקת את הבלוג buligaia, וממלאת אותו בתמונות של יצירותיה הצבעוניות, עשויות בד, לבד ונייר, עליזות ומשמחות לב.
הנה התשובות ששלחה לנו עדיה -
מתי התחלת לעסוק ביצירה?
בגדול, תמיד יצרתי...כילדה למדתי בכיתת אומנות ואח"כ כנערה יצרתי בפימו, רקמה, ציור וכו'... היו תקופות בהן לא יצרתי, אבל קצת אחרי שנולדה הקטנה שלי לפני 4.5 שנים, חזרתי ליצור ומאז לא הפסקתי...
למה קוראים לבלוג שלך בשם הזה/אם היית הופכת את היצירה לעסק, איך היו קוראים לו?
הבלוג שלי נקרא "ילדים, יצירה ומה שביניהם"...עבורי, הבלוג מהווה סוג של יומן בו אני כותבת על החיים שלי (הילדים - בעיקר על הבכור המיוחד שלי, המשפחה, היצירה ועל כל הדברים שבעצם מרכיבים את חיי)...חיפשתי שם מקיף וזה מה שעלה לי בראש...היום אולי הייתי משנה אותו ל"אלו הם חיי"...אבל זה נשמע כמו שם של אופרת סבון...
לעסק שלי שהוקם לפני כמעט שנתיים, קוראים Buliagaia. השם הוא למעשה חיבור שמות ילדיי...הבכור שלי יובל קיבל מדוד שלו את הכינוי בולי וזה נדבק ולקטנה שלי קוראים גאיה...זה נשמע כמו קלישאה אבל הילדים שלי לימדו אותי כל כך הרבה על עצמי ואני מאוד מחוברת אליהם, היה לי ברור שהעסק שלי יקרא על שמם.
מה רצית להיות כשהיית קטנה?
כילדה היו לי 3 חלומות עיקריים: להיות מרי פופינס, כי היא יודעת לעוף עם מטריה! ובזמנו זה נראה לי כמו תכונה מגניבה במיוחד. ספרית (ואת זה הגשמתי חלקית על הברביות שלי והיום כשאני מסתפרת לבד כי אין לי סבלנות לקצ'קיאדה במספרות) ושחקנית...חלום שאולי יתגשם אם יקבלו אותי לתיאטרון הקהילתי.
האם את מתמקדת בתחום יצירתי מסוים, או עוסקת בכמה תחומים בו זמנית, או נודדת בין תחומים שונים לאורך זמן?
אני עוסקת בכמה תחומים בו זמנית ומדי פעם נכנס תחום נוסף לזמן מוגבל עד שנמאס לי...
נכון להיום אני רוקמת, תופרת, מציירת, יוצרת מיקסד מדיה ומעצבת בנייר (בעיקר מיני אלבומים).
איך הסביבה מתייחסת לעיסוקים היצירתיים שלך?
הסביבה מפרגנת, לפחות עד כמה שידוע לי :)
הבעל מתעצבן לפעמים כשאני פולשת אל פינת האוכל למרות שיש לי חדר עבודה, אבל אז אני מזכירה לו שזו פלישה לצורך כיבוש מטרה...זה תמיד עובד.
מהיכן את שואבת השראה?
אני שואבת השראה מכל דבר...אין משהו ספציפי...אני יכולה לראות תמונה יפה עם פלטת צבעים שמוצאת חן בעיניי וזה כבר מעורר אצלי משהו...לפעמים סתם ישיבה מול שולחן העבודה עליו מפוזרים כמה חומרים יכולה לעשות לי את זה...
האם יש תבנית שבה את עובדת, למשל – האם את תמיד מתחילה מפלטת צבעים, או אולי מתמונה/אלמנט מרכזי?
תלוי, כשאני יוצרת חישוקי רקמה או ינשופים, זה בדרך כלל מתבסס על פלטת צבעים...
אם זה עיצוב אלבום, הבסיס שלי הוא התמונות.
אבל בגדול, אני זורמת ויוצרת אינטואיטיבית.
מהו הכלי/מוצר שאת משתמשת בו הכי הרבה, או יותר נכון – בלי מה לא היית יכולה להסתדר?
הייתי אומרת מספריים, אבל זה טריוויאלי...אז אולי מחט וחוטים.
האם היו מקרים שבו התחביב היצירתי שלך הכתיב אספקטים מסוימים של אירוע נתון? [למשל, האם נתת הנחיות לצלמים באירוע על פי משהו שהתכוונת לעצב מאוחר יותר (כמו אלבום)]
לא שזכור לי...אבל אם מדברים על תמונות לצורך אלבומים אני תמיד לוקחת איתי מצלמה ומצלמת את הילדים שלי באופן ספונטני וטבעי...אח"כ יש לי תמונות מדהימות לאלבומים שאני מעצבת להם...
האם את זוכרת מקרה בו השתמשת בחמרים לא שגרתיים במיוחד?
אני משתמשת לא מעט בחומרים ממוחזרים, סלילי סלוטייפ ריקיים ליצירת עיגולים, ניילון בועות וקרטון גלי ליצירת רקעים, אבל נראה לי שהיום כשהמיקסד מדיה כל כך חזקה בנוף היצירה אין דבר כזה חומר לא שגרתי.
אני כן זוכרת מקרה בו עיצבתי דף לאלבום ורציתי להשתמש בצבע נוזלי בספריי, אלא שלא היה לי כזה ואלתרתי...השתמשתי בצבע מאכל נוזלי אותו הכנסתי לבקבוקון ספריי קטן...
ובפעם אחרת השתמשתי במגבונים לחים ליצירת פרחי קאלה שהודבקו על כרטיס ברכה...
האם יש יצירה מסוימת שאת קשורה אליה במיוחד, ולמה?
אני אדם מאוד סנטימנטלי ולכן נקשרת לאנשים וחפצים. יש לא מעט עבודות שנקשרתי אליהן, אבל אם אני צריכה לנקוב באחת, הייתי אומרת שמיכת התינוק שהכנתי לבכור שלי.
מדובר בשמיכה חמה עם מילוי אקרילן ועם רקמת דובים גדולה, את הדובים רקמתי במהלך חודשי ההריון. אז עוד לא תפרתי במכונת תפירה ונתתי לחמותי את הבד הרקום כדי שתשלים את תפירת השמיכה.
יובל נולד בחורף והשמיכה ליוותה ושירתה אותו נאמנה בלילות הקרים. אני שומרת את השמיכה סגורה בשקית ומחכה ליום שיובל יוכל להעביר אותה לילדיו
האם יש פרויקט שאת חולמת לעשות/להשלים?
פרויקט שכרגע אני חולמת עליו, זה לתפור כיסויי מיטה מטלאים לילדודס...לקראת המעבר לבית החדש.
מה הכי היית רוצה ללמוד לעשות?
לעבוד עם חימר - קרמיקה
מהו הטיפ הכי שימושי שלך ליוצרות אחרות?
הטיפ הכי שימושי שלי...אם את יושבת ליצור ודברים לא הולכים כמו שאת מתכננת, אל תלחמי להמשיך....עצרי, תניחי את העבודה בצד, קחי מנוחה של כמה שעות או יום ותחזרי אל היצירה עם אנרגיות אחרות...לרוב זה עושה פלאים :)
זה הכל להפעם, תודה רבה לעדיה שהסכימה להיות הספתח לסדרת הראיונות שלנו. נתראה בפעם הבאה - מי יודע, אולי בקרוב השאלון ינחת בתיבת המייל שלכן!
תמיד כיף לקרוא על מאחורי הקלעים, ובטח אצל עדיה שיוצרת דברים מהממים (אני משוחדת, הולכת כל היום עם התיק שהיא הכינה עבורי)...
השבמחקרעיון נפלא לפינה ואיזו פתיחה נהדרת!! גם אני משוחדת (עדיה היא אחת היוצרות האהובות עליי וחברה קרובה) ובכל זאת נראה לי שבחרתן נכון :-)
השבמחקעדיה, תמיד כיף לקרוא על מקורות השראה של יוצרות אחרות ושלך - במיוחד. ריגשת אותי עם שמיכת הטלאים של הנסיך.
תודה על ההזדמנות :)
השבמחקנהניתי מכל רגע!
רעיון מקסים. כל הכבוד! לי הצגתם בלוג שלא הכרתי. תודה.
השבמחקגם אני חושבת שיהיה נחמד אם תוסיפו כמה תמונות של היוצר/ת שאתם מראיינים. לטובת אלו שלא מכירים את העבודות.
תודה רבה עדיה! את נהדרת!
השבמחקתודה על השיתוף, אכן מעניין לקרוא, לדעת ולהכיר יוצרות אחרות קצת מעבר לפייסבוק. עדיה, שפו על האומץ...
השבמחקשאלון מעניין במיוחד
השבמחקתמיד כיף לקרוא צדדים של מאחורי הקלעים.
כיף להכיר את "מאחורי הקלעים"
השבמחקרעיון יפה להביא יוצרות "ולראיין"
שמחתי להכיר! רעיון וראיון מעניינים מאד! יופי!!
השבמחקנהנתי לקרוא! עוקבת אחרי העבודות של עדיהת והיה נחמד לקרוא על הפרטים מאחורי היוצרת!
השבמחק