יוצרות מראיינות יוצרות - שירולית

ראיון שלישי בסדרה שלנו, והפעם עם שירה, המוכרת גם בכינוי שירולית, או "גברת פופ אפ" :) ואם אתם לא מכירים, אוצו רוצו לבלוג שלה כדי לתקן את המעוות. נוסף על כרטיסי ברכה, שמיכות טלאים וקאפקייקס, אפשר למצוא שם גם הדרכות לכרטיסי פופ אפ, וכמובן את הקסם ששירה רוקחת בעזרת סכין חיתוך ופיסות נייר. שנעבור לשאלון?

מתי התחלת לעסוק ביצירה?

יצרתי מאז שאני זוכרת את עצמי. גדלתי בבית יצירתי ואמא שלי עד היום מספרת איך הייתי מחסלת ארגז נייר בפחות משבוע מגיל מאד קטן.

 למה קוראים לבלוג שלך בשם הזה/אם היית הופכת את היצירה לעסק, איך היו קוראים לו?

הסיפור של ה- Little green box התחיל במכירה ביתית באבן יהודה. באותה תקופה התעסקתי בעיקר ביצירת תכשיטים מחרוזים והייתי זקוקה לאריזה ראויה, בשביל אותה מכירה. קניתי ארגז קופסאות ירוקות קטנות שמצאו חן בעיני מאד ולכל קופסא צירפתי כרטיס ברכה קטן וחמוד. אחרי אותה מכירה כרטיסי הברכה הפכו להיות מוקד תשומת הלב שלי וזנחתי את החרוזים לחלוטין לטובת מוצרי הנייר.

 

מה רצית להיות כשהיית קטנה?

אני חושבת שהשאלה תקפה גם היום... אני מניחה שתמיד רציתי לעשות בדיוק מה שמדגדג לי באצבעות באותו רגע, דחיית סיפוקים (מהסוג היצירתי, בעיקר) מעולם לא הייתה הצד החזק שלי. לשמחתי, כאדריכלית ומעצבת עצמאית, אני עדיין יכולה להיסחף לפרויקט יצירתי כזה או אחר, ללמוד כישורים חדשים ולחלום בין לבין "מה אהיה כשאהיה גדולה" J

 האם את מתמקדת בתחום יצירתי מסוים, או עוסקת בכמה תחומים בו זמנית, או נודדת בין תחומים שונים לאורך זמן?

בדרך כלל יש לי תקופות – תקופת החרוזים, תקופת המוזאיקה, הציור, התפירה... אני מוצאת את היכולת להתמקד ולהתמקצע בתחום מסוים לתקופה מאד מספקת, עד שהאתגר נמוג ותחום אחר קורץ לי. מאידך, אני חייבת לציין שתחום הנייר תמיד היה ותמיד יהיה מתמודד חזק ברקע, תמיד ליטפתי נייר בחיבה והוא עדיין קורץ לי לחזור אליו, גם כשאני שקועה בתפירת שמיכת טלאים מורכבת. מאז שהתחלתי ליצור פופ-אפים ולהיחשף לעולם של הנדסת הנייר, האתגר רק גובר וכך גם העניין שלי והמשיכה שלי לתחום.

 

איך הסביבה מתייחסת לעיסוקים היצירתיים שלך?

בגלל שרבים מהמוצרים היצירתיים שלי הם בעצם מתנות, אני חייבת לציין שכולם מאד מפרגנים ;) תמיד נחשבתי ליצירתית במעגלים החברתיים והמשפחתיים שלי, ולמרות הבדיחות הנשנות על צרכנות-תחביבים בלתי נשלטת, אני זוכה להמון תמיכה ועידוד מכולם.

 מהיכן את שואבת השראה?

שאלת השאלות! מכל כיוון, אני מניחה. בעבודה היום-יומית שלי אני נחשפת להרבה מאד עיסוק במוצרים משגעים, בדילמות הקשורות לעיצוב ובאסתטיקה. אני מקפידה לגלוש (ככל שהעבודה והיממה מאפשרות) בפינטרסט, בלוגים משגעים והדרכות יו טיוב, אבל אני חושבת שההשראה לתוצרים שאני הכי אוהבת מקורה בנרטיב דמיוני פנימי מאד. אלה מציגים בדרך כלל תמונה שמקורה באסוציאציה או חלקיק מסיפור דמיוני שאני רוקמת.

האם יש תבנית שבה את עובדת, למשל – האם את תמיד מתחילה מפלטת צבעים, או אולי מתמונה/אלמנט מרכזי?
אני תמיד מתחילה בצבע, ועל זה אני מבזבזת המון הזמן... אני יכולה לשבת שעה ולבהות בניירות הפרושים על השולחן, להחליף אחד באחר, להחליט שזה משנה את כל הכיוון ולפנות לניירות אחרים לחלוטין... כשסכמת הצבעים וההדפסים ברורה לי, היתר בדרך כלל רץ.
 
מהו הכלי/מוצר שאת משתמשת בו הכי הרבה, או יותר נכון – בלי מה לא היית יכולה להסתדר?
אני מכורה לסכין היפנית שלי. הטרימר הוא כלי מופלא (יש לי שלושה), מספריים טובות זה חובה, אבל בלי הסכין היפנית הקטנה עם להב 30 מעלות, משטח החיתוך וסרגל מתכת, אני מרגישה מוגבלת נורא! אם היו שולחים אותי לאי בודד שגדלים בו ניירות נפלאים על העצים, הסכין ומשטח החיתוך היו הדבר הראשון שהייתי אורזת...

האם היו מקרים שבו התחביב היצירתי שלך הכתיב אספקטים מסוימים של אירוע נתון? [למשל, האם נתת הנחיות לצלמים באירוע על פי משהו שהתכוונת לעצב מאוחר יותר (כמו אלבום)]

הכנתי בעצמי את כל הפרטים הקטנים בחתונה שלי: סידורי הפרחים, המפות והכריות, שלטים, פינת הצילום וכו'. אמנם לא השפעתי באופן אקטיבי על מהלך האירוע, אך השימוש החוזר בפלטת צבעים מודגשת הכתיב בסופו של דבר את הגוון הכללי של אלבום התמונות, מה ששימח אותי מאד J

 האם את זוכרת מקרה בו השתמשת בחמרים לא שגרתיים במיוחד?

במהלך לימודי אדריכלות כבר יצא לי לפסל בדבק חם, לכופף שיפודים ולהכין בעצמי נייר לצורך מודל. דווקא בתחביביי היצירתיים אני אוהבת להתפנק על השפע הייעודי המוצע בחנויות...

 האם יש יצירה מסוימת שאת קשורה אליה במיוחד, ולמה?

אני מאד אוהבת את הספרונים הקטנים שיצא לי להכין, הדוגמא הטובה ביותר היא הספרון שהכנתי ליום ההולדת של אמי. אלה ספרוני פופ-אפ המציגים רצף איורים מנייר, כמו סיפור קצר, הם נותנים לי הזדמנות להתבטא בצורה רחבה יותר ואני נהנית באופן מיוחד מתהליך היצירה שלהם. בגלל שהתהליך כולל הרבה חלומות בהקיץ, אני מרגישה שהם חושפים משהו מאד אישי עלי.

 האם יש פרויקט שאת חולמת לעשות/להשלים?

החלום הגדול הוא הוצאת ספר פופ-אפ עם איורים שלי. ובקטגורית החלומות המיידיים יותר – להתחיל להכין מוצרי פופ-אפ עם איורים מצוירים ממש, לא רק צלליות. משום מה אני דוחה את העניין כבר הרבה מאד זמן...
 

מה הכי היית רוצה ללמוד לעשות?

כל כך הרבה דברים! ריפוד רהיטים ישנים יכול להיות תענוג, חידוש רהיטים הוא נושא שאני מאד נמשכת אליו. אני מניחה שבגלל שעכשיו אני במוזה לתפור, הייתי רוצה גם ללמוד טכניקות מורכבות יותר, תפירת בגדים מגזרה וכו'. התפירה בקו ישר מניבה שמיכות נהדרות אבל מתחילה למצות את עצמה...

 מהו הטיפ הכי שימושי שלך ליוצרות אחרות?

למצוא את השפה שלך. יש המון חיקוי בתחום שלנו, העתק-הדבק, ואני מאמינה שיש מקום לכל קול. יצירה שהיא ביטוי אישי ופרטי, נפלאה פי כמה מיצירה מועתקת, גם אם היא "מחוספסת בקצוות". כדאי ורצוי ללמוד טכניקות ולקבל השראה מאחרות, אבל לפנות ליצירה עצמה ממקום של טעם והבעה שהם רק שלך.

אני מסתכלת היום על הכרטיסים הראשונים שהכנתי, עוד לפני ימי הבלוג ואני קצת מגחכת. זה בסדר שלא יוצא אפילו קרוב למושלם, כי רק אם עוברים תהליך יצירתי אישי מאד, אפשר לצמוח ולפתח שפה שאת גאה בה, שהיא החותמת האישית שלך.

 -------------------

 

לא יודעת מה איתכם, אני כבר מזמינה מראש עותק של הספר :) המון תודה לשירה על שהסכמת להקדיש לנו מזמנך, ומזל טוב מכולנו על היצירה החדשה והרכה שלך.

נתראה בפרק הבא... מי יודע איפה ינחת השאלון שלנו!